למידה מבוססת מקום, מודל גני יער בעיר - מייאור

אנו חיים בעידן בו השינויים והתמורות החלים מתרחשים בקצב מהיר.

אותם שינויים באים לידי ביטוי גם במסגרות החינוך המוכרות לנו. החינוך במשך המאה ה-20 ובמיוחד בעשורים האחרונים משקף בצורה מדויקת ומהירה את

השינויים והתהליכים שעוברת החברה סביב. אלא, לא תמיד בצורה חיצונית.

המסגרות נשארות לעיתים אותן מסגרות, המבנים אותם מבנים והדרישות החיצוניות דומות; אולם הטון הפנימי, היחסים והתהליכים העמוקים משקפים את התרבות סביב בצורה מדויקת וישירה (גולדשמידט, חינוך והמציאות המודרנית). החינוך צריך, מבחינתנו, להוציא

"תוצרים" תוצרים כאלה שיצליחו בצורה הטובה ביותר במציאות המודרנית כפי שאנו מבינים

ומפרשים אותה. באווירה זו, מאבד פעמים רבות הילד את החיבור למהותו הפנימית, כמו גם את החיבור לטבע.

גם תהליכי העיור הרב ומגורים בערים תורמים לאיבוד חיבור חשוב זה. מתוך כך, ומתוך הבנה כי המרחב הגני והבית ספרי צר מלהכיל את אפשרויות הביטוי וההתפתחות של הילדים והצוות, התפתחו מודלים שונים ללמידה משמעותית, המאפשרים חיבור לטבע, ואלו קרויים: למידה מבוססת מקום.

למידה מבוססת מקום הינה גישה חינוכית-פדגוגית חדשנית השואפת לבטל את ההפרדות הקיימות בין בית הספר לסביבה ולקהילה בהן הוא מתקיים.

באופן מעשי, פדגוגי, הלמידה מתרחשת בכל המעגלים המרכיבים והסובבים את המסגרת החינוכית: הכיתה, החצר, השכונה והיישוב.

למידה מבוססת מקום, בה הילדים יוצאים לטבע, מציעה חווית למידה ייחודית ומעשית שלא ניתן לשחזר בכיתה מסורתית.

היא מספקת הזדמנויות לתלמידים לעסוק בלמידה חווייתית, בה הם יכולים להתבונן, לחקור ולקיים אינטראקציה עם האלמנטים הטבעיים סביבם. סוג זה של למידה סוחפת עוזר לתלמידים לפתח מיומנויות חשיבה ביקורתית, יכולת פתרון בעיות והבנה טובה יותר של מערכות אקולוגיות. למידה כזו מספקת את חוויית הלמידה המשמעותית, לצד פעילות וחיבור רגשי לסביבה בכלל ולסביבה הקרובה בפרט. ההתבוננות ככלי ללמידה בטבע,

מאפשרת את החיבור הן ללמידה והן לטבע ממקום אישי ומתוך סקרנותו של כל ילד. החיבור האישי בונה את הקשר הרגשי החשוב בין התלמידים לסביבתם הטבעית ובכך גם מעצים את הלמידה (ד"ר אסף נירית).

אם נבחן מודלים אחרים שיצאו מאותן הנחות בעולם סביבנו נגלה את מודל גני היער. מודל גני היער הוא מודל הנובע מזרם חינוכי, שהחל את התפתחותו לפני כחמישים שנה בסקנדינביה, כשהרעיון המרכזי בבסיס הגישה החינוכית הוא, שהחיים בחוץ משמשים קרקע אופטימלית להתפתחות ילדים בגיל הרך בכל אחד מהרבדים הבריאותיים, פיזיים, רגשיים, יצירתיים וקוגניטיביים.

גני יער מתקיימים ברוב המקרים בסדר יום דומה לזה שקיים בגני ילדים והתכנים יכולים להיות דומים אך הכל קורה בחוץ, במרחב הפתוח, בכל ימות השבוע וכמעט בכל מזג אויר.

למידה מבוססת מקום, למעשה, מאפשרת להנות מכל היתרונות שמציע מודל גני היער, אך מתחשבת בסביבה העירונית. אם בגני היער יצאו הילדים לחורשה או ליער בכל ימות השבוע, למידה מבוססת מקום משתמשת במרחבי טבע נגישים בתוך העיר על מנת לאפשר את החיבור בין הילד לטבע ולקדם את אותה למידה משמעותית חווייתית, גם אם בחלק מזמן הלמידה.

למידה מבוססת מקום מתרחשת בסביבתם הקרובה של הילדים, כדי להדגיש את העובדה שהטבע נמצא סביבנו, בכל מקום. אין צורך לנסוע רחוק, אלא רק לחפש, להתבונן ולגלות. השהייה במרחבי טבע עושה שימוש בכל החושים ומהווה הפוגה מרעשי היום יום.

הלמידה בטבע לא עושה שימוש בדפי עבודה, מטלות ודרישות אלא בזכוכית מגדלת, סלי ליקוט ומאפשרת התבוננות. היא מפתחת סקרנות טבעית וחקירה.

התבוננות זו מביאה להתבוננות פנימית והקשבה פנימה. זהו מקום מיוחד, המייצר גילוי אישי וחיבור רגשי חוויתי לפעילות ולמקום.

ללמידה זו יתרונות רבים ונציין את חלקם:

1. השהיה בטבע נעשית באוויר הפתוח והחקר הטבעי מייצר פיתוח יכולת עמידה באתגרים

   פיסיים ונפשיים שמזמן הטבע, כמו שהיה במזגי אויר שונים: חום וקור.

2. שהות בטבע החל מהגיל הרך מאפשרת יצירת תשתית טובה לחוסן נפשי ותורמת להפחתת היווצרות חרדה ודיכאון.

3. פיתוח הדמיון: הילדים באים במגע עם החומרים המצויים בשפע בטבע, שבעזרתם יכול כל ילד ליצור משחק מתוך העולם הפנימי שלו, לפתח את הדמיון והיצירתיות על מנת לייצר מה שחסר לו, ללא תלות בעזרים חיצוניים כמו צעצועים.

4. סביבה מווסתת: הסביבה הטבעית, משופעת במרחב צבע וצליל מותאמים הינה סביבה מווסתת, מאפשרת ומעודדת את הילדים להיכנס עמוק יותר לתוך העשייה שבה הם נמצאים, מאפשרת יותר פניות של הצוות לילדים.

5. מסוגלות, העצמה והצלחה: השהייה בטבע מעוררת צורך להתמודד עם נסיבות שונות מהשהייה בתוך מבנה הגן, והצלחה בכך מביאה לביסוס תחושת מסוגלות והצלחה ומעצימה את הילד.

   פיתוח אינדיבידואליות: לילדים יש זמן והזדמנות להיות עם עצמם, לחקור ולהתפתח על פי נטיות הלב הטבעיות והקצב האישי שלהם.

במייאור, מעשירים את חווית הלמידה של ילדי הגנים על ידי הטמעת מודל הלמידה מבוססת מקום. כל גן בוחר את סביבת הטבע הקרובה והבטוחה ובוחן את כל האספקטים הרלוונטיים כדי לממש את הערכים שבחרנו לקדם. נבחר יום או ימים בהם צוות הגן המלא נוכח, ונעשית חשיפה הדרגתית לסביבה הטבעית. את הילדים אנו מכינים על ידי הקראת סיפור חברתי נגיש המספר לילדים מה מטרת היציאה לטבע. השהייה בטבע נעשית לפרק זמן קצוב, שהולך וגדל באופן הדרגתי בהתאם לקצב הלמידה וההסתגלות של הילדים. לצד חקר הסביבה הטבעי נבנות פעילויות מותאמות בהן הילדים רשאים לקחת חלק, אם יבחרו.

בהמשך, עם הכניסה לגן, אנו עושים שימוש בחומרים הטבעיים שלוקטו על ידי הילדים במהלך השהייה בטבע, תוך שימוש בסלי ליקוט ויוצרים יצירות שונות. לתוך תכניות הלמידה הפדגוגיות משלב הצוות החינוכי תכנים המגיעים מעולם הטבע – וחושף את הילדים לידיעות כלליות ומרתקות אודות העולם הסובב אותנו ומאפשר לילדים למצוא את מקומם בתוכו.

במהלך השנה נעשית חשיבה מתמשכת של צוותי הפארא רפואיים והחינוכיים בכל גן סביב חווית למידה זו, ובהתאם לקצב התפתחותם של הילדים ולתגובתם לחוויה נעשית התאמה של תכני הלימוד והזדמנויות הלמידה בחיק הטבע.

הצוותים הטיפוליים עושים שימוש באופן למידה זה על מנת להטמיע מטרות טיפוליות עפ"י התוכנית האישית של כל ילד וילדה, כמו מיומנויות שפה, תקשורת, הדדיות, יוזמה, מיומנויות

חברתיות ועוד... כל זאת באופן חוויתי המעצים ומקדם את איכות הטיפול והצמיחה עבור הילד.

אתי אתאל עזרן,

M.A. חינוך מיוחד ,מנתחת התנהגות